ישראל אסל, משרד עורכי-דין, רח' ז'בוטינסקי 7 (מגדל משה אביב) רמת גן 5252007
טלפון:03-5756030 פקס: 03-5756031

עשייה ציבורית

Site Title

בג"צ 6917/17 שלומית אסל בר לביא נ' המפקחת על הביטוח  

 

רוכבי האופניים החשמליים, ילדים נערים ומבוגרים, המדינה באמצעות הפקחים של הרשויות המקומיות הורידה אתכם מהמדרכה לכביש וזאת מבלי שדאגו למצוא לכם פתרון ביטוחי למקרה של נזקי גוף בתאונת דרכים עם רכב.

 

המדינה "בנתה" על חברות הביטוח שיסכימו לשלם לכם פיצוי במקרה שרכב יפגע בכם אך בפועל חברות הביטוח מתנערות מהאחריות שלהן לפצות אתכם הרוכבים ואתם עלולים להישאר ללא כיסוי ביטוחי וללא פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לכם בתאונת דרכים.

 

זאת ועוד, רוכבים שיפגעו בהולכי רגל עלולים להיתבע ע"י קרנית משום שרכבו על אופניים חשמליים ללא ביטוח חובה וזאת למרות שלא ניתן לרכוש ביטוח חובה לאופניים או לקורקינטים חשמליים.

 

ביום חמישי האחרון (6.9.17) במסגרת הפעילות הציבורית שלנו, הגשתי יחד עם שלומית אסל בר לביא עתירה לבג"צ ובמסגרתה ביקשנו מבית המשפט העליון להורות למדינה למצוא פתרון ביטוחי לרוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים וגם להולכי הרגל שנפגעו מכלים חשמליים

בית המשפט העליון הורה בהחלטתו מיום 6.9.17  למפקחת על הביטוח, משרד התחבורה, משרד המשפטים, למאגר הישראלי לביטוחי רכב ולקרנית להגיש את תשובתם לעתירה עד ליום 31.10.17

         לחץ כאן לעיון בהחלטת בית המשפט העליון               לחץ כאן לעיון בעתירה שהוגשה לבג"צ               

מניעת תאונות עבודה באתרי בנייה 

ראיון מיום 7.12.16 בתוכנית הבוקר של גבי גזית, בנושא תאונות בענף הבנייה, בשידור בו השתתף גם ח"כ (האלוף במיל') אייל בן ראובן הבהרנו שיש להגביר את האכיפה של המדינה על הקבלנים:

                                                              לשמיעת הראיון: לחץ כאן 

המשרד מסייע בהתנדבות לגופים כמו הפורום למניעת תאונות עבודה, ארגון מפעילי עגורני צריח וגופים נוספים אשר חרטו על דגלם להיאבק "במכת מדינה" של תאונות העבודה באתרי בנייה ובכלל. המאבק הוא  תוך שימת דגש לכך שפועלי הבניין אינם אנשים "שקופים" ולכן יש לדאוג לביטחונם האישי, שילכו לעבודתם בשלום וישובו בשלום, ולביטחון סוציאלי של משפחות הפועלים שיקיריהם נהרגו או נפצעו בתאונות עבודה.  

לאחרונה, במסגרת הפעילות הציבורית, פנינו לראש מנהל הבטיחות בעבודה, במשרד הכלכלה,  על מנת שיפעל בצורה אופרטיבית כי לבחון האם תאי המפעיל בעגורני הצריח מתאימים לעבודה בתנאי מזג אויר חורפי. כמו כן התבקש מנהל הבטיחות לבחון האם עגורני הצריח ערוכים לחורף הקרב ובא וזאת מתוך מטרה למנוע קריסה של עגורן עקב רוחות, מניעת פגיעה בנפש וברכוש בקרב הפועלים והציבור כולו.  

    

  פנייתנו למשרד העבודה מיום 2.11.16     עמדת משרד העבודה מיום 9.11.16       תשובתנו מיום 13.11.16        תשובת משרד העבודה מיום  16.11.16

  פעילותנו הרבה אף זוכה  לתשומת לב תקשורתית ולאחרונה פורסמה כתבת מוסף מקיפה בעיתון כלכליסט.

                                            לצפייה בכתבה "מבחינתי שימותו לא מעניין אותי" לחץ כאן 

עגורני צריח - tower crane

עגורני צריח נמצאים בכל מקום ובמרבית אתרי הבנייה לגובה והם אף הפכו להיות חלק מהנוף האורבני. עגורנים מוצבים לעיתים קרובות מעל בתי חולים, גני ילדים, בתי ספר ובתי המשפט. קריסת עגורן עלולה לגרום לנזק רב בנפש וברכוש. בעקבות מספר אירועים של קריסת עגורנים שאירעו בפתח תקווה, רעננה ותל אביב בעיקר עקב בעיות של metal fatigue (עייפות החומר) המלצנו לראש עיריית הרצליה וראש עיריית רעננה לנקוט ביוזמה ולהיות העיריות החלוצות בקביעת סטנדרט בטיחות בעגורנים. וזאת, בין היתר, באמצעות מתן סמכות  למהנדס העיר, להתנות מתן היתרי בנייה במרכזי הערים, מעל בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים בכך שינתן היתר בנייה רק אם הקבלן המבצע יתחייב לעשות שימוש בעגורן צריח שגילו אינו עולה על חמש שנים. בדרך זו, ניתן לצמצם כמעט לגמרי את הסיכון הנשקף מעגורני הצריח המוצבים בסמוך למקומות רגישים והומי אדם.   

                                                               לעיון בפנייה לראשי עיריית רעננה והרצליה 

במהלך עבודות בניית בית המשפט המחוזי החדש בתל אביב, ומתוך דאגה לשלום השופטים, עורכי הדין וכלל הציבור, הסבנו את תשומת לב הנהלת בתי המשפט לעניין הבטיחות בעגורנים. וזאת על מנת שהנהלת בתי המשפט תפעל לוודא ששלושת עגורני הצריח שהוצבו ע"י שיכון ובינוי -סולל בונה, הקבלן המבצע, בסמוך למבנה בית המשפט המחוזי הישן אכן עומדים בסטנדרט הבטיחות הראוי. 

ניתן לעיין בתכתובות בלינקים המצורפים: 

         פנייה להנהלת בתי המשפט             עמדת שיכון  ובינוי              תשובתנו לשיכון ובינוי                   תשובת הנהלת בתי המשפט 

למשרד ניסיון  בייצוג נפגעים בתאונות שאירעו בעגורני צריח ומנופים, המשרד ייצג את משפחתו של מפעיל עגורן, שנהרג בתאונת עבודה כתוצאה מקריסת רצפת תא המפעיל של העגורן, מוות מיותר זה אירע בגלל התקנת לוח פרספקס ברצפת התא במקום זכוכית משוריינת כפי שקבע יצרן העגורן POTAIN, התביעה הסתיימה בפיצויי גבוה למשפחה.

                                                  לקריאת הכתבה אסון בשמיים מחדל בארץ - תאונת עגורן 

                                                       

במסגרת טיפולנו בתיקי עגורנאים, התגלתה בפנינו תמונה קשה ביותר של הזנחת העגורנים ע"י הקבלנים. עגורנים רבים סובלים מעייפות החומר, כלים ישנים, חלקים חסרים, התקנת מנועי הרמה שאינם מתאימים לשלד העגורן או חלקים שמותקנים ואינם תואמים את הוראות היצרן. 

התברר כי ישנה תעשייה שלמה של הנפקת רישיונות עגורנאים מזוייפים, בעיקר למפעילים שהציגו תעודות מחו"ל ועברו בארץ הליך הכשרה "מזורז" והכל כאשר הלכה למעשה אין להם שם הכשרה בסיסית וניסיון בהפעלת עגורן צריח. 

מרבית העגורנאים עובדים אצל בעלי העגורן או הקבלן המבצע דרך חברות כוח אדם, ללא תנאים סוציאלים, עובדים בתנאים קשים ביותר, ללא מיזוג בתא המפעיל, בחורף בתאים פתוחים ללא חלונות או בתאים שאינם אטומים לגשם.  הקבלן אינו מרגיש כל מחוייבות לביטחונו של המפעיל מאחר שהמפעיל אינו עובד הקבלן אלא "עובד חברת כוח אדם".  המפעילים למעשה נמצאים על העגורן משעות הבוקר המוקדמות ולעיתים עד שעות הלילה המאוחרת. מפעיל עגורן הוא "הלב" של פעילות אתר הבנייה, הפסקת פעילות העגורן באתר בנייה גורמת לקבלן הפסדי עתק מידי יום. בשל כך, התפתחה טקטיקה של הקבלנים, שכל דרישה של העגורנאי לתיקון ליקויי בטיחות בעגורן נענית על ידי הקבלן באיום לסילוק העגורנאי מעבודתו ודרישה לחברת כוח האדם לשלוח עגורנאי אחר "שישתוק". לצערנו הרב, בטיחות העגורנאים אינה נשמרת אך הצורך הבסיסי ומציאות החיים של העגוראנים לפרנס את עצמם ומשפחתם בכבוד כופה עליהם עבודה בסביבה מסוכנת ביותר.   

החמור מכל הוא מחדל המדינה בעניין עגורני צריח.  קיים מחסור חמור ביותר של בודקי עגורנים מטעם משרד העבודה, כיום נותרו מספר מועט ביותר של בודקים המופקדים על למעלה מעשרת אלפים עגורנים פעילים. מספר בודקים מועט זה אינו מאפשר בדיקה יסודית חצי שנתית של העגורן. 

בענף העגורנים ישנו כשל מובנה, בעצם העובדה שהקבלן או בעל העגורן הוא הגורם שמשלם לבוחן העגורן את שכרו בגין בדיקת התקינות. כך למעשה יש לקבלן "ציפיה" מהבוחן שלא להשבית את עבודת העגורן דבר הגורם לקבלן הפסדי עתק עקב הפסקת העבודה באתר ובגין הוצאות תיקון הליקויים, שלעיתים קרובות מחייבים שימוש במנוף נוסף. 

חיוב "קרנית" בעריכת מכרזים לקבלת שירותים משפטיים ואיוש משרות בכירות בקרן.

במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, ניהל משרדנו מאבק עיקש מול קרנית והצליח בסופו של דבר בסיועו של מבקר במדינה לחייב את קרנית לערוך מכרז לקבלת ייצוג משפטי מעורכי דין  חיצוניים. קרנית הינה קרן שהוקמה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכפופה לביקורת של מבקר המדינה. תפקיד הקרן הוא לפצות נפגעי תאונות דרכים, במקרים שזהות הרכב הפוגע אינה ידועה או שאין כיסוי ביטוחי לחבות הנוהג. הקרן עד לאחרונה החזיקה בקופתה סכום של למעלה משלושה מילארד שקלים. מברור שערכנו התברר, שהקרן לא ביצעה מכרז לקבלת ייצוג משפטי מאז נוסדה באמצע שנות השבעים. בשנת 1992 נכנס לתוקף חוק חובת מכרזים המטיל חובה על רשויות ותאגידים ציבוריים להתקשר עם ספקים באמצעות מכרז בלבד. קרנית הפרה בבוטות חוק זה והמשיכה לקבל ייצוג משפטי מעורכי דין חיצוניים ללא מכרז כדין. בשבע השנים האחרונות קרנית שילמה לעורכי דינה שכר טרחה של למעלה מ 100 מליון שקל ללא מכרז.  

                                                                        לכתבה מאתר דה מרקר לחץ כאן.

לאחרונה הסתיים מאבק נוסף של משרדנו מול קרנית, בעניין חובת מכרז לאיוש משרת מנהלת מחלקת התביעות בקרנית. מבקר המדינה הביע עמדה לפיה מעצם היותה של קרנית תאגיד ציבורי היה מקום לפרסם את הליך איוש משרת מנהל/ת מחלקת התביעות, באופן שכלל המעוניינים יוכלו לדעת עליו ולהגיש מועמדותם למשרה.  

                                                                  

                                                                     לעיון בעמדת מבקר המדינה לחץ כאן

אנו נמשיך לעקוב אחר קרנית, ונפעל להכפיף אותה לחובות מוגברות מתחום המשפט המינהלי.  ככול שנגלה אי סדרים באופן התנהלות הקרן  לא נהסס לפעול לתיקון אי סדרים אלו לרבות הגשת עתירות מינהליות. 

                                                                  לעיון בהודעתנו האחרונה לקרנית לחץ כאן. 

ניתן להגיש נגד רשות מקרקעי ישראל תביעה ייצוגית מכוח היותה "עוסק" כמשמעה בחוק הגנת צרכן. הרשות אינה יכולה להודיע על חדילה מכוח סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. 

במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד רשות מקרקעי ישראל  נטען כי בין בשנים 2009-2012 גבתה הנהלת הרשות דמי היתר בסך של כ 500 מליון שקל וזאת בניגוד מוחלט להחלטות מועצת המינהל העוסקות בתוספות בנייה במגזר העירוני. התביעה הוגשה בין היתר בטענה כי הרשות הינה "עוסק" כמשמעה בחוק הגנת הצרכן.  לאחר הגשת התביעה הייצוגית הודיעה הרשות על "חדילה" וביקשה מבית המשפט המחוזי לדחות את התביעה על הסף. בית המשפט המחוזי, קיבל את טענת הרשות  ודחה את התביעה הייצוגית על הסף. על  פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, במסגרת הערעור הוצגו לבית המשפט העליון תצהירים סותרים שאספנו מתיקים בבתי משפט שונים שבהם הוגשו תביעות ייצוגיות כנגד הרשות. במסגרת העיון בתיקים אלו התגלה כי הרשות טוענת טענה והיפוכה בפני ערכאוות שונות וכפי שנוח לה בכל תיק ותיק, ברצותה היא "עוסק" וברצותה היא "רשות". כך סיכלה הרשות בשנים האחרונות, בטיעוניה הסותרים, מספר תובענות ייצוגיות צרכניות חשובות ביותר. אנו  לא ויתרנו ושמנו סוף לטיעונים הסותרים של הרשות. וכיום נפתחה הדלת בפני כל החוכרים להגיש תובענה ייצוגית צרכנית כנגד רשות מקרקעי ישראל בעילות מכוח חוק הגנת הצרכן. פסק הדין בעניין אסל הפך לפסק דין חשוב בדיני תובענות ייצוגיות, החלת חוק הגנת הצרכן על המדינה, והחלת דוקטרינות השתק השיפוטי על רשות מינהלית.  

                לעיון בפסק דינו של בית המשפט העליון: עע"מ 7752/12 ישראל אסל עו"ד נ' מינהל מקרקעי ישראל ניתן ביום 4.11.14 

פסק דינו של בית המשפט העליון קשה מנשוא עבור רשות מקרקעי ישראל, והרשות עושה כל שביכולתה כדי להתחמק מהחובות המוטלות עליה כעוסק מכוח חוק הגנת הצרכן. לאחרונה הציג משרד המשפטים טיוטה לצו תובענות ייצוגיות לפיו תורה שרת המשפטים לתקן את התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות באופן שחוק הגנת הצרכן לא יחול על רשות מקרקעי ישראל. זהו מהלך שתכליתו פגיעה קשה מאוד בחוכרים ואין לנו ספק ששרת המשפטים לא תיתן ידה לכך.  גם אנו נעמוד על המשמר ולא נהסס להגיש בג"צ כנגד חוקיות הצו היה וחלילה יחתם צו שכזה. בהקשר זה נציין כי חוק תובענות ייצוגיות אינה מאפשר תיקון פרטים קיימים בתוספת השנייה לחוק אלא רק הוספת פרטים. כמו כן, לא ברור מדוע  דווקא לרשות מקרקעי ישראל שמרוויחה מידי שנה 11 מיליארד שקל מגיע פרס של "חסינות" מתביעה ייצוגית על פעילותה העיסקית וזאת כאשר כל יתר העוסקים במשק, לרבות תאגידי המים צריכים להתמודד עם תביעה יצוגית צרכנית. לא מיותר יהיה לציין שחוק הגנת הצרכן קובע מפורשות "שדין המדינה הוא כדין כל עוסק אחר" ואת הוראת חוק זו מנסה הרשות לעקוף.  

                                     לעיון בהצעת משרד המשפטים לטיוטת צו תובענות ייצוגיות בעקבות פס"ד אסל.