מוצרים פגומים
חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"מ – 1980 מטיל חובה על יצרן לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף (מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי) כתוצאה מפגם במוצר שייצר וללא חשיבות אם היה או לא היה אָשָם מצידו של היצרן.
חשוב לציין כי המונח 'פגם במוצר' כולל גם אי-מתן אזהרות או הוראות טיפול מתאימות לשימוש מטעמי בטיחות.
חוק האחריות מגדיר יצרן כאדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות - המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת ו/או יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ ו/או ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו.
כאשר נזק הגוף נגרם על ידי רכיב פגום במוצר, יהיו אחראים לנזק גם היצרן וגם יצרן הרכיב.
דוגמאות לאירועים שאירעו כתוצאה ממוצר פגום:
1. נזק לכף יד כתוצאה מהתפוצצות של בקבוק זכוכית;
2. נפילה במדרגות כתוצאה מפגם בעקב הנעל;
3. חבלה מפגיעת פקק שעף מבקבוק משקה מוגז;
4. נזק גוף כתוצאה מהתפוצצות בלון צלילה;
5. נזקי גוף כתוצאה מפגמים בכלי עבודה שונים.
חוק האחריות קובע הוראות מיוחדות לעניין תקופת ההתיישנות. תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא שלוש שנים (ולא 7 שנים כמו בתביעות נזיקין ותאונות דרכים). לא ניתן להגיש תביעה לפי חוק האחריות אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.